מנסור ואח' נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

בפניי תביעה לתשלום פיצויים לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים , התשל"ה – 1975 ( להלן " החוק ") .

העובדות וטענות הצדדים;

1.ביום 6.12.09 נפטר אמיר מנסור ז"ל (להלן: "המנוח") מתאונת דרכים. המנוח יליד 23.4.1973 ומצא את מותו, כאמור לעיל, כשהוא בן 37.

2.תביעה זו הוגשה בידי העיזבון.

3.המנוח היה רווק במועד פטירתו, סבל מנכות רפואית מולדת והוכר ע"י הוועדה הרפואית שליד המוסד לביטוח לאומי כנכה בשיעור 75%. התובע קיבל קצבת נכות חודשית בשיעור של 2,261 ₪ וקצבת ניידות בשיעור של 529 ₪ נכון לחודש 12/2009.

4.התובע לא נעזר בכיסא גלגלים אלא הלך באופן עצמאי וסבל מצליעה.

5.למנוח אושרה הלוואה עומדת מהמל"ל לצורך רכישת רכב חדש המותאם לצרכיו, הוא רכש רכב חדש, ואילו המנוח לא היה נפטר, ההלוואה היתה הופכת למענק בעוד 6 חודשים מיום התאונה, אך משנפטר המנוח, המל"ל דרש החזר יתרת ההלוואה בסכום של 13,337 ₪ והיא שולמה ע"י העיזבון.

6.יש לציין כי מהתיעוד הרפואי למדים כי החל מ- 2005 המנוח סבל מבעיות נפשיות ואובחן כסכיזופרני ונטל תרופות כגון רספידל. אף במרץ 2009 אושפז המנוח בכפר שאול למשך חודש וחצי בגלל בעיותיו הנפשיות.

7.אין מחלוקת בשאלת החבות. המחלוקת נטושה בשאלת הנזק בלבד. התובעים דורשים פיצוי בגין השנים האבודות מכוח הלכת אטינגר ופינץ וטוענים כי יש לפסוק להם הפסד של 30% משיעור הכנסותיו של המנוח שכוללות קצבת נכות וקצבת הניידות.

בנוסף התובעים דורשים פיצוי בגין הוצאות קבורה, פיצוי עבור החזר ההלוואה העומדת, הפסד שירותי בן, וכן כאב וסבל הכל כמפורט בכתבי הטענות שלהם.

טענות הנתבעת;

1. שיעור ההפסד אמור להיות פחות מ- 30% זאת מאחר והתובע קיבל קצבאות בשיעור נמוך מאד מהן לא יכל בפועל לחסוך את השיעור המבוקש אלא סכום הרבה יותר קטן ולא עולה על 5% מהכנסותיו, היו לו הוצאות רבות לרבות הוצאות מחייתו שלא מאפשרים חסכון גבוהה כנדרש.

2.בהפסד ההשתכרות אין לחשב את קצבת הניידת מאחר ואינה נחשבת להכנסה, אלא היא הטבה שהמנוח קיבל.

3.החזר ההלוואה העומדת אינו בר פיצויי. ההלוואה ניתנה כהטבה הנצרכת ע"י הנכה בלבד וממילא אינה עוברת בירושה, אותה הטבה הינה כסף של המדינה וכאשר הנכה אינו עוד צורך את ההטבה, המדינה זכאית להחזר אותה הטבה ועל כן אין התובעים זכאים לאותו החזר.

הנתבעת ביקשה כי מסמכי החזרת ההלוואה העומדת ע"י העיזבון לא יצורפו לתיק מאחר וצירופן נעשה לאחר סיום הבאת הראיות ומבחינה מהותית ההלוואה העומדת אינה ברת פיצוי בהיותה הטבה הנצרכת ע"י הנכה ואינה עוברת בירושה.

4.לעניין הוצאות הקבורה הנתבעת דוחה את הסכום שנתבע ומסכימה לתשלום סך של 5,000 ₪ בלבד.

הכרעה;

הצדדים הסכימו כי יינתן פס"ד על סמך החומר המצוי בתיק והגשת סיכומים בכתב אליהם יצורפו מסמכים מהצדדים.

1. שיעור ההפסד החודשי;